בעקבות תוכניות הרדיו של דר' אורי מילשטיין

‏יום שני א' אב תשסד
‏19 ביולי, 2004

לכבוד

אל"מ ד"ר שאול שי
ראש מחלקת היסטוריה
בפקסימיליה ובדואר רשום
צ.ה.ל.

א.נ.

הנדון: סיכום פגישה על קרב החווה הסינית 18/7/2004

אתמול, 18 ביולי 2004 התקיימה בלשכתך, במחנה מטכ"ל, פגישה בינך לבין חברי הפורום האזרחי לתחקור קרבות. כל הדברים שנאמרו בפגישה הוקלטו על ידך.
בפגישה נכחו:
1) אנשי מחלקת היסטוריה:

א. רמ"ח היסטוריה אל"מ ד"ר שאול שי.

ב. ראש ענף חקר קרבות סא"ל אבי יאנוס.

2) לוחמי החווה הסינית:

א. סרן מיל' חזי דחבש שפיקד על מחלקת החוד בקרב; הכוח היחיד שהיה בקרב החווה הסינית 18 שעות, מתחילתו ועד סופו.

ב. מר אלי קרן , פקודו של סרן מיל' חזי דחבש בחווה הסינית.

ג. עו"ד גבי מירון (מסלר), פקודו של סרן מיל' חזי דחבש בחווה הסינית.

ד. סא"ל מיל' ששון גור-אריה, איש פלוגת הרב"טים בקרב החווה הסינית, שננטש פצוע קשה, שכב עם מעיים בחוץ במשך למעלה משמונה שעות, יחד עם פצועים אחרים שדיממו ולא שרדו, זאת לאחר שמפקדת חטיבה 35 ומפקדת גדוד 890, נסוגו מן החווה הסינית. הוא חולץ ביוזמת יחידת מילואים בניגוד, לדעתו של מג"ד 890 אלוף מיל' יצחק מרדכי.

ה. מר עוזי בן צבי, מנהל השיווק במפעל מסנני מים מקיבוץ עמיעד, שהיה נהג הנגמ"ש שחילץ את ששון גור אריה.

ו. קצין מקצועי אקדמי, מיל. ד"ר אורי מילשטיין ששירת במלחמת יום הכיפורים, בפלוגת חיל רפואה של חטיבה 35 ושימש מאז 1960 היסטוריון של הצנחנים. ביום קרב החווה הסינית, הוא נמצא ליד בית חולים שדה בעכביש 52, וגבה עדויות באותו יום מן הלוחמים שחזרו משדה הקרב.

3) אנשים נוספים חברי הפורום לאזרוח תחקור קרבות.

א. ד"ר לפיסיקה, סא"ל מיל.' עמיקם צור איש חיל התותחנים.

ב. מר יעקב גלאוזיוס איש הייטק.

ג. מר יוסף בלום-הלוי, צנחן במילואים, שלחם בחטיבת דני מט,55, החטיבה שצלחה ראשונה את התעלה במלחמת יום הכיפורים ואף פרסם שני ספרים על מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

ד. גב' שולמית לבנת, מנהלת המדרשה הלאומית.

בתחילת הפגישה תיאר ד"ר אורי מילשטיין את הגורמים להקמת הפורום:
1) הסכמה רחבה בציבור הישראלי, על תרבות ארגונית לקויה של צה"ל, הגורמת לאי תחקור קרבות ולאי הפקת לקחים. תרבות לקויה זאת עולה במחיר כבד בחיי אדם, לאי גיבוי מטרות לאומיות ומסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל.

2) אי הקרנת סרטו של ניר טויב "החווה הסינית – רשומון" בערב יום הזיכרון האחרון על ידי הערוץ השני.

3) רצון לסייע לצה"ל לשפר את תפקודו.

4. ד"ר עמיקם צור הציג את ממצאי הפורום בחודשים שהוא פועל:

1) מה מצאנו ?

א. גירסה רשמית של צה"ל על מהלך הקרב – לא קיימת [לבדוק]. קיים מיתוס, די רחוק מהמציאות, לפיו הצנחנים של גד' 890, בקרב גבורה והקרבה, שעלה בחיי לוחמים רבים, פילסו את הדרך לכוחות שצלחו את התעלה.

ב. מה שמצאנו, הוא שקיים פער ענק בין אותו מיתוס לבין העובדות שהתבררו לנו.

ג. הצנחנים נשלחו לפתוח את ציר טרטור – ולא ביצעו את המשימה. לכן מן הסתם הם לא פילסו דרך לאף אחד.

ד. הקרב היה אבוד מראש: צירוף מדהים של סיבות רבות, שכ"א מהן לחוד תרמה להקטנת הסיכוי לבצע את המשימה: א. הרכב כוחות לא מתאים למשימה, ב. הצנחנים השאירו את מפקדת הסיוע ומחלקת המרגמות במרש"ל. ג. הצנחנים לא קיבלו קישור ארטילרי מאוג' 162. ד. הצנחנים קיבלו מודיעין לקוי מהאוגדה. ק. האג"מ של הצנחנים, שהעלה הסתייגויות לטיב המודיעין סולק מהתדריך. ה. לצנחנים הומלצה/ הוכתבה, צורת תנועה ללא עומק והם לא התנגדו. ו. מפקדי הצנחנים, לא הצליחו להפעיל את הארטילריה שהוקצתה להם (אם בכלל), ועוד.

ה. ישנן עדויות סותרות על מידת השליטה של המג"ד, יצחק מרדכי, בכוח במהלך הקרב. ישנה החלטה תמוהה של המג"ד לייצב קו במקום מאד לא מתאים, בתוך שטח ההשמדה של דיביזיה 16 המצרית. ישנן עדויות על כך שהצנחנים כמעט לא ירו (כולל קיבלו פקודות לא לירות). הקרב התפתח מיד לקרב היחלצות ופינוי נפגעים.

ו. ישנן עדויות על כך שהמג"ד נכנס להלם ולא תיפקד פרק זמן מסוים במהלך הקרב (אך התאושש בהמשך), ישנן עדויות על כך שהמח"ט לקה בהלם לאחר הקרב.

ז. עם בוקר, מפקדת הגדוד והחטיבה כשלו בחילוץ כל הנפגעים, והסתלקו מהמקום כאשר הם משאירים פצועים וחיילים שאינם פצועים בשטח. חלק מהפצועים נפטר מאיבוד דם. חזי דחבש וחבורתו קיבלו פקודה מהמח"ט להיכנע, אך למזלם, הם לא ביצעו זאת. אף אחד מחבורת הפיקוד הבכירה של הגדוד (מג"ד ושלושה סמג"דים) לא נשארו בשטח לטפל בחילוץ הנפגעים, שחלקם היו בקשר עם מפקדת החטיבה. אלו שחולצו – גורי ששון, חזי וחייליו, חולצו בזכות יוזמה של אנשי השריון או צנחני מילואים שלא תחת פיקוד החטיבה. בשטח הושארו שני קצינים זוטרים (שאחד מהם הוא היום אלוף בצה"ל) לצפות על השטח עד לחילוץ הפצועים. תצפית זאת לא היתה אפקטיבית, לא תרמה לחילוץ הנפגעים והסתלקה לפני שהסתיים החילוץ.

ח. לאחר המלחמה, פעלו המג"ד ומקורביו ליצירת סיפור רחוק מהאמת, על מהלך הקרב ותוצאותיו. אף מילה על נוהל הקרב הלקוי, חולקו צל"שים שתיאור המעשה בהם אינו אמת, כנראה תמורת שתיקה, כל מי שהיה לו, או יכול היה להיות לו, סיפור שונה מגירסתם שהפכה לרשמית, סולק מהגדוד והחטיבה (למשל אורי וחזי) ונרדף. אנשים רבים שהשתתפו בקרב, העידו שלא תוחקרו. לא ידוע לנו על לקחים שהופקו מהקרב, והסיפור השקרי, שימש עילה לקידום אנשים, שחלקם הגיעו לעמדות מאד בכירות במדינה ובמערכת הבטחון (כולל ראש ממשלה, שר ביטחון, 2 רמטכ"לים, ראש המועצה לבטחון לאומי). אישים אלו, השפיעו רבות על דפוסי הפעולה של מערכת הבטחון.

ט. אלו, לכל הדעות, מימצאים חמורים מאד, שלפי דעתנו לא יכולים להישאר ללא תגובה רשמית.

2) מה אנחנו רוצים מצה"ל וממחלקת ההיסטוריה ?

א. פירסום גירסה רשמית של ארועי הקרב, כולל מה שהיה קשור לפניו (נוה"ק) ואחריו (קידומים, עיטורים, וסיבות לסילוק מהחטיבה ככתוב לעיל בסעיף (ו)). אנחנו נסתפק בעובדות בלבד, ללא פרשנות או עם פרשנות מינימלית.

ב. הגירסה הרשמית, צריכה לכלול התייחסות לנקודות הבעייתיות שפורטו במכתבנו.

ג. אנחנו מתנדבים לעזור בכל דרך שנוכל, אך לא נתרום להשתקה וטיוח של הפרשה.

ד. מצה"ל אנו דורשים פירסום הגירסה הרשמית של ההיסטוריה של מלחמת יום הכיפורים, גירסה שתהווה, מן הסתם, בסיס עובדתי לעבודות שמתבצעות בבתי הספר והמכללות הצה"ליות. איננו מסוגלים להעלות על הדעת, איך פרסום כזה מסוגל לפגוע בבטחון המדינה.

3) אנו מעוניינים לעודד בצה"ל, שינוי תרבות ארגונית לכיוון של תיחקור טוב יותר והפצתו ברבים, הפקת לקחים והטמעתם. אנחנו פורום אזרחי, כאזרחים יש לנו את הזכות הגדולה לשאת נשק, זכות שכולנו מימשנו בצה"ל בסדיר ובמילואים. כאזרחים, יש לנו את הזכות לדרוש ולקבל מצה"ל שירותי צבא וביטחון באיכות הגבוהה ביותר האפשרית, וכאזרחים אנו דורשים מצה"ל בקרה, פיקוח ושקיפות.

סא"ל מיל' ששון גור אריה, תאר את פציעתו בקרב החווה הסינית, את הפקרתו על ידי מפקדיו וחבריו ואת חילוצו על ידי צנחנים ואנשי שריון במילואים, בפיקודו של סא"ל מיל יקי חץ-חיימוביץ. הוא הדגיש כי מעולם לא תוחקר על ידי שום גורם צה"לי.
מר עוזי בן צבי, תיאר את שלוש הפעמים בהם נכנסו הוא וחבריו, על גבי נגמ"ש לחווה הסינית, כדי לחלץ את ששון גור אריה. לדבריו, היה ברור לכולם שהם לא יצאו חיים מהחווה הסינית אבל הם נשלחו לחווה על ידי מפקדם, כדי לממש את הנורמה, שאין מפקירים פצועים בשדה הקרב. הוא הדגיש שמעולם לא תוחקר על ידי שום גורם צה"לי.
סרן מיל' חזי דחבש, תאר את פעילות מחלקת החוד של גדוד 890 בקרב החווה הסינית, במהלך 18 שעות שבהן היא פעלה בחווה במרחק של כ-20 מטר מהקו הקדמי של דיוויזיה מצרית. הוא תאר את בריחת הצנחנים מן החווה הסינית, את הפקרת מחלקתו, את ההצעה שהציע לו מח"ט 35 אל"מ עוזי יאירי ז"ל להיכנע, כיצד שרדו הוא ולוחמיו בעזרת הפעלת ארטילריה באמצעים פרימיטיביים, ואת האופן שבו הוא חולץ על ידי נגמ"ש מגדוד 100 שריון בפיקודו של סרן גדעון דבורצקי ז"ל
עו"ד גבי מירון ומר אלי קרן הוסיפו פרטים על תיאורו של מפקדם חזי דחבש.
מר יוסי בלום הלוי, דרש מרמ"ח היסטוריה, להעמיד לרשות הפורום את כל המסמכים הנוגעים לקרב החווה הסינית, כדי שהפורום יתחקר אותו עד תום ויפרסם את ממצאיו לציבור.
הגב' שולמית לבנת, עמדה על התופעה החמורה מבחינה תרבותית, של פער בלתי נסבל, בין תיאורים שהתפרסמו על מעשיהם יוצאי הדופן של בעלי עיטורים לרבות למפקדים שנלחמו בקרב החווה הסינית לבין מה שהתרחש בפועל. היא הדגישה את העובדה שבעזרת עיטורים בדויים עשו בעלי העיטורים קריירה מזהירה בצה"ל ומחוץ לצבא בייחוד יצחק מרדכי שהיה אלוף שלושת הפיקודים, שר ביטחון ומועמד לראשות ממשלה.
במהלך מתן העדויות שאלו אל"מ ד"ר שאול שי וסא"ל אבי יאנוס שאלות הבהרה. על פי השאלות ועל פי הבעת פניהם, ניכר היה, שרוב מה ששמעו, היה חדש בשבילם וגם הדהים אותם. הם גם הופתעו מן הממצא שגדוד 890 וחטיבה 35 לא תיחקרו באופן מסודר את הקרב.

לאחר הצגת העדויות התקיים דיון שבו אמר ד"ר אל"מ שאול שי:
1) מחלקת היסטוריה לא חקרה את קרב החווה הסינית.

2) בספר של מחלקת היסטוריה, שכתב ד"ר אלחנן אורן, על מלחמת יום הכיפורים, הוקדשו רק 10 עמודים, לכל קרבות החווה הסינית ורק כ-2.5 עמודים לקרב החווה הסינית של גדוד 890. בספרו של ד"ר אורן יש ליקויים רבים, והוא עובר עתה עדכונים יסודיים לפני פרסומו בתוך מערכת הביטחון.

3) מחלקת היסטוריה של צה"ל אינה עוסקת באימות עיטורים.

4) מחלקת היסטוריה אינה מוסמכת, על פי החוק, להעמיד מסמכים לרשותם של חוקרים אזרחיים. ולפיכך הוא לא יוכל להעמיד לרשות הפורום את המסמכים הנוגעים לקרב החווה הסינית. כדי לקבל את המסמכים יש לקבל אישור של שר הביטחון, או יש לשנות את החוק הקובע כי מסמכים ביטחוניים חסויים ל-50 שנה.

5) לאור ממצאי הפורום לתחקור קרבות, שהוצגו בפניו, ולאור העדויות ששמע, הודיע ראש מחלקת היסטוריה, אל"מ ד"ר שאול שי כי בשנה הבאה (2005) הוא יזום מחקר מקיף על קרבות החווה הסינית במסגרת מחלקת היסטוריה.

6) ד"ר שי דחה את ההצעה, שאת המחקר הזה, יבצע הפורום לאזרוח תחקור קרבות, במסגרת מחלקת היסטוריה. אבל לא דחה את האפשרות שאחד מחברי הפורום לרבות הח"מ יבצע את המחקר בחוזה עם מחלקת היסטוריה.

לסיכום:
1) הפורום לאזרוח תחקור קרבות, מקבל בברכה, את הודעתו של ראש מחלקת היסטוריה, כי צה"ל יחקור ביסודיות את קרבות החווה הסינית.

2) חברי הפורום, הודיעו לרמ"ח היסטוריה, כי הפורום ימשיך לחקור את הקרב הזה וקרבות נוספים לפי שקול דעתם.

3) הפורום יעמיד לרשות מחלקת היסטוריה את כל ממצאיו.

4) הפורום יפעל בשקיפות מלאה, שהיא לדעת חבריו תנאי למחקר ראוי לשמו בכל נושא. גם סיכום זה יעמוד לרשות הציבור.

בכבוד רב,

הפורום האזרחי

לתחקור קרבות והפקת לקחים

ד"ר אורי מילשטיין

העתקים:

אריאל שרון – ראש הממשלה

שאול מופז – שר הביטחון

ד"ר יובל שטייניץ – יו"ר וועדת חוץ ובטחון הכנסת ירושלים

רא"ל משה יעלון - רמטכ"ל

השופט אליעזר גולדברג – מבקר המדינה

מר מני מזוז – היועץ המשפטי של ממשלת ישראל

עו"ד שלומי ציפורי